#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף א' האם אדם צריך לפרוש מאשתו בימי טומאתה (כו""ע) ומה המקור לזה, אמר המחבר ב' דברים שהאיש צריך לפרוש בהם מאשתו, והוסיף הרמ""א עוד משהו, ובאר איך העמיד הש""ך את הרמ""א (רמז לש""ך אם מרגלין לערוה וכן הוא בטור) ומדוע אסור דברים אלו&nbsp; פרט רמב""ם ורשב""א (רמז גזרה, ואל אשה בנת טומאתה לא תקרב)<br>האם יש חילוק בין ימי נדות לימי ליבון (הוא זיבה) פרט רוב הראושנים, ורש""י ור""ח.<br>&nbsp;והביאו ראיה לרש""י מהא דאליהו שאל את אשת אותו תלמיד בימי ליבונך מה הוא אצלך, דמשמע שיש להקל בהושטת חפץ בימי ליבונה, דחה הרא""ש דחיה, באר מה היא (רמז כך היה המעשה) ודחה ר""ת דחיה באר מה היא (רמז בזמנם היו רגלים להטביל ב' טבילות אחד אחר שבעה כשפוסקת לראות ואחד אחר שתשב שבעה נקים) ומה פסקו הטור והמחבר (רמז לא חילקו) ומה כתב הש""ך (רמז כתב להדיא)<br>מה הדין אי שהתה זמן ארוך ולא טבלה שעכשיו יכולה לטבול האם יש לה את הדינים הנ""ל (רמ""א)<br>האם מותר להריח בשמים של אשתו נדה (פת""ש בשם ברכי יוסף) והאם כשמונחים על השולחן מותר להריח בהם (פת""ש בשם הט""ז)<br>לדידן שמקלים ביוצא לדרך לשמש עם אשתו בסמוך לוסתה, האם מותר באשתו נדה ביוצא לדרך דברי הרגל (פת""ש בשם חמודי דניאל)<br>האם מותר להתיחד עם אשתו נדה, פרט אם כבר בא עליה, או לא בא עליה, ומדוע."	"כן, ""והדוה בנדתה"" בנתה תהא עד שתבוא במים, שחוק, וקלות ראש, והסיף הרמ""א אפ' בדברים, דוקא דברים שמרגלין לערוה וכן כתוב בטור דאסור דברים המרגלין לידי ערוה.&nbsp; רמב""ם- אסור שמא ירגיל לעבירה רשב""א- הביא מאבות דר' נתן ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב יכול יחבקנה וינשקנה וידבר עמה דברים בטלים כלומר דברי הרגל ת""ל לא תקרב.<br>רוב הראשונים- אין חילוק, רש""י ור""ח- יש חילוק דיש להקל בימי ליבונה יותר מימי נידותה.<br>דחה הרא""ש דהטעם דאליהו שאל את אשתו של אותו תלמיד על ימי ליבונה כיון שידע שאותו תלמיד הקל יותר בימי ליבון מימי נדה, ור""ת דחה דבזמניהם שהטבילו את האשה אחר שבעת ימי נדתוה היה יותר קל כיון דהוה דרבנן אבל בזמננו שלא מטבלים הוה דאוריתא ואין לחלק. הטור והמחבר כתבו חייב אדם לפרוש מאשתו בימי טומאתה ולא חילקו בין ימי נידתוה לימי ליבונה, והש""ך כתב דאף בימי ליבון יש את כל הדינים.<br>כן, והראבי""ה ביאר דהטעם דגזרו חז""ל הוא שמא ישכח שאשתו אסורה ולא שמא יתקוף עליו יצרו ולכן אין לחלק בין אי יכולה לטבול או לא יכולה לטבול.<br>לא, לא.<br>לא<br>אי כבר בא עליה מותר דאין יצרו תוקפו כ""כ ואי לא בא עליה אסור דיצרו תוקפו."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ב' האם מותר לגעת באשתו נדה באצבע קטנה (טור ומחבר)<br>האם מותר להושיט דבר מידו לידה או לקבל דבר מידה (טור ומחבר ורשב""א, רב המגיד דקדק ברמב""ם) ומדוע (רשב""א וכן כתב המחבר)<br>האם מותר להושיט דבר ארוך (ר' ירוחם נכון להחמיר, וש""ך אמר זה בפשיטות)<br>האם מותר שיזרקו אחד לשני (רמ""א)<br>איש ואשה הדרים בכפר בין הגוים ואין שם יהודי או יהודית זולתם, האם מותר לבעלה לעמוד עליה כשהיא טובלת לראות שתאה כולה תחת המים, והאם יכול לתומכה בידו לדחפה תחת המים, באופן שא""א בענין אחר, מה פסק הנודע ביהודה (מובא בפת""ש)&nbsp;ומדוע (רמז נקט כדעת הש""ך דאיסור נגיעה והסתכלות במקומות המכוסים הוא שמא יבא לידי הרגל דבר)<br>מי שמתה אשתו והיא נדה האם מותר לגעת בה (תשובת שמש צדקה מובא בפת""ש)<br>האם אשה נדה רשאית להחזיק הנר בידיה כדי שישתה בעלה טאב""ק או לחמם עצמו בנר או להדליק ממנו נר אחר, ומדוע (רמז הביא ראיה ממשנה דמכשרין שהיו ידיה כו' ופ' הרע""ב שההבל מחבר) (תשובת יד אליהו מובא בפת""ש)<br>האם מותר ליטול מיד האשה תינוק, פרט תינוק גדול, קטן או חולה או כפות, ומדוע (רמז חי נושא עצמו) (תשב""ץ מובא בפת""ש)<br>האם מותר לגעת בבגדיה בעודה לבושה בהם (לכאו' אירי שלא מרגישה נגיעתו) באר באיזה לשון אמר התשב""ץ את פסקו (רמז יש להתרחק) כשאינן עליה האם מותר לגעת בהם.<br>האם מותר לאשה נדה להסיר מבעלה נוצה דרך נפיחה, פרט מנחת יעקב, תשובת הר הכרמל כו""פ.<br>האם מותר לזרוק דבר כלפי מעלה ולא לנוכח אשתו והיא פושטת את ידה ומקבלתו, פרט כו""פ, ס""ט (רמז לס""ט אע""פ שיש להקל מעיקר הדין מ""מ אין להתיר וכל המחמיר בענינם אלו תע""ב)"	"לא.<br>טור ומחבר ורשב""א אסור דחישינן שמא יגע בה. רב המגיד דקדק ברמב""ם דמותר.<br>ר' ירוחם אמר נכון להחמיר, הש""ך אמר דאסור.<br>לא.<br>מותר כיון דכל האיסור בנגיעה והסתכלות הוא שמא יבא לידי הרגל דבר ברגע זה לא חישינן דלא שביק התירה שתכף ברגע זה מותרת בעליתה מהמים.<br>כן.<br>אסור דהביא מהרע""ב דההבל מחבר.<br>תינוק גדול מותר משום דחי נושא את עצמו והיא אינה עושה כלום אלא התינוק עצמו יוצא מחיק אמו ובא אל אביו, תינוק קטן או חולה או כפות אסור דאז לא שייך לומר חי נושא את עצמו (אמנם צ""ב אי הוא מטעם שהאשה לא עושה כלום או מטעם שחי נושא עצמו)<br>יש להתרחק., כן.<br>מנחת יעקב אסור, תשובת הר הכרמל וכו""פ מותר<br>כו""פ מותר, ס""ט מעיקר הדין אבל אין להתיר וכל המחמיר תבע""ב"	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ג' בימים הראשונים שהיו רגלים לאכול כל אחד לבדו על שולחנו האם היה מותר לנדה ובעלה לאכול מאותו שולחן עם הכר (טור)<br>בימנו שרגלין רבים לאכול על שולחן אחד האם מותר לנדה ובעלה לאכול על שולחן אחד ללא הכר, פרט אי בזמן טהרתה רגלין לאכול בקערה אחת, או שרגלין לאכול בב' קערות, ופרט אי יש עוד אנשים בשולחן או אין עוד אנשים בשולחן (רמז המחבר והטור לא חילקו, הרמ""א אמר דמה דאמר המחבר הוא רק אי בימי טהרתה רגלין לאכול בב' קערות ואמר הכי נהוג, והוסיף הב""ח דהוא אמר זה רק שיש עוד אנשים&nbsp; בשולחן אבל אי אין אנשים בשולחן צריך הכר, ואמר עליו הש""ך אין דבריו מוכרחים, פתחי תשובה אי יש עוד אנשים בשולחן ל""צ הכר אפ' כשטהורה אוכלים בב' קערות)<br>האם צריך לעשות הכר, פרט טור ומחבר ועוד ראשונים, רמב""ם, ראב""ד (נוהגין) ר' ירוחם (יש נהגו)<br>איזה הכר אפשר לעשות, טור ומחבר 2, (ואמר הט""ז דוקא שלא אוכלים מאותו לחם) ר' ירוחם מובא בב""י הוסיף עוד 2 (רמז לכפול המפה, שתשנה היא ולא תשב במקומה) הש""ך בשם ר' יונה מוסיף עוד 1 (תגלה מעט מהשולחן ותיתן קערה שלה עליו)<br>אי מונח בקערה אחת הרבה חתיכות קטנות, האם מותר לאיש ולאשה לאכול מקערה זו (ט""ז ופשוט הוא)<br>אי מונח בקערה אחת חתיכות גדולת כדרך שמניחין בקדרה אי נוטל מן הקערה ומשים לפניו על כלי מיוחד ואוכל משם, האם מותר לעשות זאת (ט""ז)&nbsp;<br>האם יכול לאכול משיורי מאכל של האשה ומהיכן זה נלמד (ב""י מביא אורחת חיים, רמ""א רמז משתיה) האם האשה יכולה להביא לבעלה אוכל, הביא הט""ז סברא שלא תוכל להביא (ואמר שכך אמר הב""ח בשם מהר""י איסלרן)והכריח מהגמ' שתוכל להביא, ודחה את הסברא שאמר באר דברים אלו (רמז, אסור לאשה להביא לבעל שתיה, כתוב כל מלאכות האשה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס, נראה לחכמים שאין בזה קרוב רק מעשה עבדות וטורח)<br>מה אמר הש""ך על הלימוד של הרמ""א (רמז מהג""מ בשם רא""ם ומרדכי בשם הר""ש שמהם מקור הדין שלא ישתה משיורי כוס ששתה, מוכח להדיא דכ""ש דלא יאכל משיורי מאכל שלה, ואדרבה שתיה נלמד מאכילה)<br>אי הפסיק בניהם אחר האם מתר לאכול משיורי מאכל שלה (ט""ז)&nbsp;<br>האם מותר לנדה ובעלה מותר לאכול בקערה אחת עם אנשים נוספים אוכלים באותו קערה פתחי תשובה בשם משאת בנימין, הביא יש מחמרים ואמר מה צריך לעשות מדינא, ואמר הפתחי תשובה דצריך להיות אסור (רמז משום דין הרמ""א)<br>אשה נדה שהריחה טאב""ק כמו חצי כלי האם מותר לבעלה להריח המותר (פת""ח בשם תשובת יד אליהו)"	"לא.<br>אי בזמן טהרתה רגלין לאכול מב' קערות אסורים לאכול ללא הכר, ואי בזמן טהרתה רגלין לאכול מקערה אחת אמר הרמ""א שמותרים לאכול ללא הכר, ואמר הב""ח דכל מה דהתיר הרמ""א הוא רק באופן שאולכים איתם עוד אנשים על השולחן אבל אי לא אוכלים איתם עוד אנשים על השולחן אסור ואמר הש""ך שאין דבריו מוכרחים. והמחבר והטור סתמו דתמיד צריך הכר, והפתח תשובה אמר דכל מה דצריך הכר הוא באופן שאין עוד אנשים בשולחן אבל אי יש עוד אנשים בשולחן אין צריך הכר אפ' אוכלים מב' קרעות בימי טהרתה)<br>טור ומחבר- שיהיה דבר מפסיק בינהם או ככר או קנקן, או שיאכל כל אחד על מפה שלו, ואמר הט""ז דדוקא שלא אוכלים מאותו לחם. ר' ירוחם מובא בב""י- לכפול המפה (והמכון נראה או שהיא תכפול המפה או הוא אבל לא שניהם אותו דבר) ויש מתירין שתשנה היא ולא שב במקומה. הש""ך בשם ר' יונה- תגלה מעט השולחן ותיתן הקערה שלה על השולחן.<br>לא.<br>כן.<br>הב""י הביא אורחת חיים ובקערה לאכול זה מה שהותיר זה מותר, רמ""א לא נלמד משתיה, הביא הט""ז שלפי סברת הרמ""א שלומדים אכילה משתיה אף להגיש לו אוכל יהיה אסור דהרי האשה אסורה להגיש לבעלה שתיה, והקשה דכתוב כל מלאכות האשה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס ואמאי לא החשיבו תיקון מאכל לפניו, וביאר דבאמת מותר והטעם דשיערו חכמים שאין בדבר זה קרוב אלא יש בזה מעשה עבדות וטורח.<br>מותר כמו דבכוס מותר אי מסיק ביניהם אחר.<br>הש""ך אמר דהטעם דהרמ""א כתב דין זה בשם י""א כיון שכתב זה בשם י""א שמצא, אבל הגה""מ בשם רא""ם ומרדכי פ""ק דשבת בשם הר""ש שמהם מקור לזה הדין, מוכח דכ""ש שלא יאכל משיוי מאכלה ואדרבה שתיה נמלד מאכילה.<br>משאת בנימין אמר דמדינא אין לאסור אבל רבים המחמרים, והמחמרים יפה עושים באיסור חמור, הפתחי תשובה אמר דאסור משום דהאוכל נהפך לשירים של האשה, וא""א לדקדק בזה שיפסוק אדם אחר בינתיים."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ד' האם מותר לבעל לשתות משיורי כוס ששתה אשתו נדה, ופרט 4 אופנים שהביא הרמ""א דמותר לו (רמז, אדם אחר (וזה אף הטור הביא), הורק אפ' חזר לכלי ראשון, אינו יודע, הלכה)<br>האם מותר לשתות מכוס שאשתו שתתה או שצריך להדיח את הכוס,&nbsp; (אמר הב""י שאנו נוהגין ומנהג כשר הוא, ואמר הש""ך שאנו לא נוהגים זה, והאם המחבר או הרמ""א מזכרים משהו בקשר לזה)<br>דייק הב""י מהרמב""ם רשב""א רא""ש ר' ירוחם וסמ""ג וספר התרומה שסוברים דמותר לשתות מכוס שאשתו שתתה, באר איך דייק. (הוא חשוב לדרכי הלימוד)<br>האם לאשה נדה מותר לשתות משיורי כוס ששתה בעלה, ומדוע (הגאות מימוני וביאר ב""י טעמו ואמר שכן משמע בראב""ד וכן ביאר הט""ז, וכן פסק הרמ""א)<br>אי שתתה האשה חצי מהכוס ואח""כ מלאוהו האם מותר לשתות את הכוס (ש""ך)<br>אי האשה הלכה והתחיל לשתות את שיוריי הכוס שלה וחזרה, או פרסה נדה באמצע האכילה, האם צריך להפסיק או מותר להמשיך (תשובת יד אליהו מובא בפת""ח ובחידושי רע""א)"	"אסור, אי אדם אחר מפסיק בניהם, אי הורק לכלי אחר ואפ' חזר לכלי הראשון מותר, אי אינו יודע אם זה שיורי מאכלה והחידוש שלא צריכה לומר לו, אי האשה הלכה.<br>הב""י כתב שאנו נוהגין להדיח את הכוס והוא מנהג כשר, ואמר הש""ך שאנו לא נוהגים זה, והמחבר והרמ""א לא מזכרים ענין זה.<br>מהא שלא הביאו שאסור מוכח דסברו דמותר.<br>כן כיון שהיא לא מרגליה ליה לעבירה.<br>לא<br>יכול להמשיך."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ה' האם מותר לישון על מיטה המיוחדת של אשה פרט בפניה, ולא בפניה, ומדוע (רמז, המקור הוא מכח ר' האי גאון שעשה ק""ו מהצעת המיטה בפניו, והטור הוסיף אף שלא בפניו, משום הרהור)<br>האם מותר לשבת ישיבה בעלמא כשהוא לבוש בבגדיו, על מיטה של אשתו נדה, בין בפניה בין לא בפניה, ומדוע (פרט הגרסה שיש לפנינו בטור וכן כתב הב""י והפשטות במחבר, גרסת הב""ח) הביא הט""ז ראיה למחבר באר מה הראיה (רמז אסרו לשבת על ספסל משום הרהור וכ""ש בזה) דחה הש""ך את ראית הט""ז בב' דחיות באר מה הם&nbsp; (רמז מה דאסור ספסל הוא משום דהתנודדות הוה כנגיעה או משום דהוה כישן עמה במיטה) הש""ך הביא את הב""ח ונראה מזה שסובר כמותו<br>האם לאשה מותר לשכב על מיטתו של האיש, פרט בפניו או לא בפניו, ומדוע (רמז הרהור) ומה הדין ישיבה בעלמא ומדוע (רמז היא לא מרגילא ליה) (ט""ז)<br>האם מותר לגעת בסדין שהוא מלוכלך בדם (רמז קצת נזהרים ושבוש הוא)<br>האם מותר לשבת על ספסל ארוך עם אשתו נדה (בלא שיש דבר המפסיק בניהם) פרט, רש""י (רמז, קיצוני) תרומת הדשן (רמז חילק בין מחובר לכותלי הבית לתלוש) אורחות חיים וכן חילק הרמ""א (חילק בין קבוע ובין תלוש המתנדנד אנה ואנה)&nbsp;<br>מה הדין ספסל קבוע לארץ אבל מתדנד (אגרות משה מדייק ברמ""א, לא ראיתי בפנים אלא שמעתי מקרביץ)<br>ספסל שאסור לשבת עליו ביחד באיזה אופן יוכלו לשבת עליו, אורחת חיים (מובא בב""י) וכן הביא הרמ""א, האגודה מוסיף עוד2 (1 ועוד 1 כללי, וכולם הם דברם המפסקים בניהם) באר מה הם<br>החומרא שלא לשבת על ספסל המתדנד האם הספרדים נהגו אותה (ב""י מביא אגודה)<br>האם מותר לאיש לשכב על כרים המיוחדים לאשה (פת""ח בשם חכמת אדם) ולדברי הט""ז שאסור לאשה לשכב על המיטה של האיש בפניו האם מותר לה לשכב על כרים המיוחדים לאיש בפניו."	"אסור בין בפניה ובין לא בפניה, ר' האי גאון אסר ועשה ק""ו מהצעת המיטה שאסור לעשות בפניו כ""ש שיהיה אסור לישון על מיטתה, והטור הוסיף דאף שלא בפניו אסור משום דאיכא הרהור.<br>הגרסה שיש לפנינו בטור דאסור וכן למד הב""י והטעם לזה משום דאיכא הרהור, גרסת הב""ח דמותר, הביא הט""ז ראיה דאסור מהא דאסור לשבת על ספסל משום הרהור וכ""ש בזה, דחה הש""ך דמה דאסור לשבת על ספסל אחד הוא משום דהתנודדות הוה כנגיעה, או משום דכיון דשניהם יושבין עליה ביחד ה""ל כישן עמה במיטה דאסור, אפ' שאין נוגעין זה בזה. הש""ך הביא את הב""ח ונראה דסובר כמהו.<br>בפניו אסור לה כיון דהוא גורם הרהור לאיש אבל שלא בפניו מותר, וישיבה בעלמא מותר כיון דהיא לא מרגילה אותו.<br>קצת נזהרין בזה ושיבוש הוא.<br>רש""י אמר שאסור ונראה שתמיד אסר, תרומת הדשן אמר שאי מחובר לכתלי הבית מותר ואי לא מחובר אסור, אורחות חיים וכן חילק הרמ""א דקבוע מותר אבל בתלוש המתנדנד אסור.<br>אגרות משה מותר דבספסל קבוע לא גזרו בזה חז""ל.<br>אורחת חיים כתב אי מפסיק בניהם אדם מותר וכן הביא הרמ""א, האגודה מוסיף אי מפסיק בניהם תיבה או כל דבר המפסיק.<br>ויש לעין דבסוגרים כתוב דמקור הרמ""א מהאגודה והוא לא מביא את כל מה שאמר האגודה.<br>הספרדים לא נהגו אבל האשכנזים נהגו.<br>אסור, אסור."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ה' האם מותר ללכת עם אשתו נדה בעגלה או בספינה אחת מעיר לעיר לצרכיו אפ' כשהם לבדן בעגלה, ומדוע (תרומת הדשן) ומה הדין אי הולך לטיול כגון לגנות ופרדסים.<br>מה גדר האיסור של עגלה או ספינה, פרט, חזו""א, הרב וואזנר, ר' משה פינשטין (לא ראיתי בפנים אלא מפי הרב במברגר)"	"לצרכיו מותר- כיון דדרך בני אדם נכרים להתקבץ בעגלה אחת לא הוי דרך חיבה<br>לטיול אסור.<br>חזו""א- משום ספסל אחד. הרב וואזנר-משום עגלה אחת. ר' משה פינשטין- משום ספסל המתדנד."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ו' נדה ובעלה האם מותר להם לשכב במיטה אחת הוא בבגדו והיא בבגדה אפ' שלא נוגעים זה בזה (כו""ע) ומדוע (רמז גמ' בשבת יג)<br>מיטה גדולה וכל אחד עם מצע שלו האם מותר (ר' ירוחם בשם ר""ש בשם הרשב""ץ, ודחה אותו הב""י מדין ספסל ומדין רגלי המיטה שיובא בסמוך, באר איך) ומה פסק הרמ""א בנידון זה.<br>האם מותר לישון בב' מיטות נפרדות אבל רגלי המיטות נוגעות זה בזה (מרדכה בשם יראים, וכן פסק הרמ""א)<br>באופן שראש המיטה נוגע ברגלי חברתה האם מותר לישון, או שראש נוגע בראש, פרט מה משמע מלשון המרדכה, ומה נהוגים העולם כיון דכך משמע מסתימת לשון הרמ""א, באר מה הסברא לחלק (רמז לא רואים אחד את השני), פת""ש בשם מקור חים.<br>כמה הפרש צריך שיהיה בין המיטות (פת""ש בשם מקור חיים)<br>אי המיטות מחוברים בכותל האם מותר אפ' שנוגעין אחד בשני (חכמת אדם מובא בפת""ש)<br>מיטות שלנו שמוקפות נסרים למעלה, האם מותר להצמיד אחד לשני, ומה הסברא לחלק (רמז נראה מיטה אחת) פת""ש.<br>פעם היה מקובל שעושין מקרשים או מעץ חדר בתוך הבית (וזה היה נקרא מיטה) והיה בו מקום רק לב' מיטות האם מותר לנדה לבעלה לישון שם (ש""ך וביארו המחצית השקל)"	"אסור, דדרשנן הקש מא""א ביאר תוס' דא""א הוא סברא לאסור.<br>ר' ירוחםבשם הר""ש בשם הרשב""ץ מותר, ודחה אותו הב""י מזה שאסורין לשבת על ספסל המתנדנד כ""ש ומזה שאסר היראים להצמיד המיטות דכ""ש שאסור לישון על מיטה אחת, ופסק הרמ""א דאסור.<br>אסור.<br>מלשון המרדכה משמע דמותר כיון דרק שהאיש והאשה שוכבים פנים נגד פנים ויכולים להסתכל זה בזה ויבאו לידי הרגל דבר, אבל אי ראש המיטה נוגע ברגלי חברתה וכ""ש אי הראש נוגע בראש, שיהיה מותר, אבל העולם נוהגים להחמיר כסתימת לשון הרמ""א דאי נוגע אסור.<br>כל שהוא.<br>מותר.<br>כן דרק מיטות שלהם שלא היה מוקף נסרים אסר דאי היה צמוד היה נראה כמיטה אחת אבל אי מוקף נסרים אפ' אי צמוד אחד לשני אינו נראה כמיטה אחת.<br>מותר."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ז' האם מותר להסתכל על עקבה (הכונה לאותו מקום) של אשתו נדה, ומה העונש בעולם הזה למי שמסתכל שם.<br>מה הדין לשאר מקומות המכוסים (טור ומחבר) ומנין לקח זה הטור (רמז הגמ' מדברת על עקבה)<br>בשאר מקומות בגוף שאין דרך לכסותן האם מותר להסתכל (ב""י וכן פסק הרמ""א) ומדוע (רמב""ם וכן כתב הש""ך)<br>מה נחשב מקומות שהדרך לכסות, פרט, גרי""ש, ואגרות משה (לא ראיתי אותם בפנים אלא מפי השמועה)"	"לא הוי ליה בנים שאינם מהוגנים.<br>אסור להסתכל, דמשמע ליה דבכלל עקבה אף שאר מומות שאין הדרך לכסות.<br>כן, כיון דמותרת לו לאחר זמן אינו בא לידי מכשול.<br>גרי""ש- מקומות שהאשה מכסה בלכתה ברחוב, אגרות משה- מקומות שמכסה בבית."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סעיף ח' האם ראוי שאשה תיחד לה בגדים לימי נידתוה, ומדוע.	כן בשביל שיהיו שניהם זוכרים תמיד שהיא נדה.	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ט' האם מותר לנדה להתקשט בימי נדותה.<br>איך דרשו (הוה דרשה מדרבנן) זקנים הראשונים את הפסוק ""והדוה בנדתה"" ואיך דרש ר""ע (רמז ר""ע אמר א""כ אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה)"	"מותר<br>זקנים הראשונים דרשו שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונים, ור""ע אמר א""כ אתה מגנה על בעלה אלא בנדותה תהא עד שתבוא במים."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף י' האם מותר להושיט לאשתו מפתח מידו ידה (רש""י היה נזהר והרא""ש כתב שמיזהר זהיר כו""ע, וכן פסק המחבר בסעיף ב') האם יש לרש""י ראיה מהגמ' (שמואל מחלפא ליה דביתיהובידא שמאלא אביי מנחא ליה אפומא דכובא) ומדוע (סמ""ג ורבנו שמיעה מובא ברא""ש) לסמ""ג האם מותר להושיט שמן לסיכה מידו לידה, ומדוע.<br>כתוב בגמ' ומזיגת הכוס, שמואל מחלפא ליה דביתיהו בידא שמאלא, אביי מנח ליה אפומא דכובא, רבא אבי סדיא, רב פפא אשרשיפא. <br>באר איך מותר ואסור למזוג(הכונה מים ביין) או להגיש כוס של יין, פרט רא""ש וכן כתב הרשב""א, יראים מובא בהגאות מימוני, הגאות מימוני מוסיף אופן דאסור (דכך מבאר את הגמ')&nbsp; ר""ח למד בגמ' אחרת ואמר ההגאות מימוני דלר""ח יהיה מותר, ש""ך חידש דיש איסור הושטה אף במאכל ומשתה ושאר משקים, וסתר עצמו וביאר המחצית השקל דעתו (רמז הרא""ש התיר אי יש שינוי במזיגה או בהושטה, יראים התיר אפ' אי יש מזיגה לבד, הגאות מימוני וביארו הפרדס רימונים דאי עושה מזיגה לפניו על השולחן אסור כיון דהוי כמזיגה והושטה ביחד ולמד דבגמ' היה מזיגה על השולחן, ר""ח למד דבגמ' המזיגה לא היתה על השולחן והיה מזיגה והושטה ולכן היה צריך שינוי אבל אי עושה מזיגה על השולחן לא צריך שינוי, הש""ך הביא מהב""ח&nbsp; דמבואר מתנא דבי אליהו, ומספר התרומה דאסור לעשות הושטה לבד אף בשאר אכלים ומשקים, ואמרו פוסקי זמננו דאין הכונה למים, ובסעיף קטן הבא כתב הש""ך על דברי הב""ח שאין דבריו מוכרחים, הקשה המחצית השקל סתירה בדברי הש""ך וביאר דמה דהחמיר הוא חומרא בעלמא אבל אח""כ כתב דמדינא מותר)<br>לשיטת הש""ך הראשון שהחמיר כהב""ח מה הדין להושיט קערה לשולחן שכל בני הבית אוכלים ממנה.&nbsp;<br>לשיטת הראשונים האם הוא דוקא ביין או אף בשאר דברים (ברשב""א דייק הב""י בפשיטות וברב המגיד הסתפק איך לדייק כיון דכתב דאסור ביין ומותר במים והכריע כהרשב""א)<br>מה שיטת הרמב""ם בענין שינוי (רמז טעמו של הרמב""ם אדם גדול הוא זהיר וחרד בדבר ה' ולא יבוא לחטוא)<br>מה הדין מזיגה של ימנו מהבקבוק (הגאות מימוני מובא בב""י)<br>מה הדין לעשות מזיגת הכוס לא בפניו, הביא לזה הב""י ב' ראיות באר מה הם (רמז הצעת המיטה, לא גרע משינוי)<br>כמו מי פסקו המחבר והרמ""א, בענין מזיגת הכוס (האם צריך מזיגה והושטה) ובענין שינוי (האם מהני שינוי) ואיזה שינוי יכולה לעשות (הביאו ב' דברים) והאם הצריכו דוקא בפניו (המחבר הצריך להניח לפניו על השולחן, הרמ""א הוסיף אף למזוג לפניו)"	"הסמ""ג ורבנו שמיעה כתבו שרש""י היה נזהר בזה, והרא""ש כתב שכו""ע היו נזהרים בזה, וכן פסק המחבר דאסור להושיט דבר מידו לידה שמע יגע בה, לא כיון דשאני התם דהוה דבר של חיבה.<br>לא כיון דהוא דבר של חיבה.<br>רא""ש- אי עושה שינוי או בהושטה או במזיגה מותר אבל אי לא עושה שינוי אסור ולא התבאר בדבריו מה הדין אי עושה מזיגה לבד האם צריך שינוי .&nbsp; &nbsp; <br>יראים- מה דאסור ללא שינוי אי עושה מזיגה והושטה אבל אי עושה רק אחד מהפעולת מותר ללא שינוי&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;<br>הגאות מימוני- מה דמותר לעשות מזיגה ללא שינוי הוא רק באופן שהמזיגה נעשית רחוק מהבעל אבל אי המזיגה נעשית על השולחן שבו הבעל יושב אסור דהמזיגה חשיבא כהושטה, ומוציא זה מהגמ' דלא כתוב דהיו עושים מזיגה בנפרד ואח""כ היו מבאים לשולחן אלא היו עושים הכול על השולחן ואפ""ה היו צרכים לעשות שינוי. ואילו הר""ח- למד בגמ' דהיו עושין את המזיגה בנפרד ואת ההושטה בנפרד ולכן היו צריכם שינוי אבל אי עושים מזיגה על השולחן לא יהיה צריך שינוי.&nbsp; &nbsp; &nbsp;<br>הש""ך- הביא את הב""ח שפסק דאסור לעשות הושטה לבד ואפ' באוכלים ומשקין, והוציא זה מתנא דבי אליהו ומספר התרומה.<br>מותר, דבמזיגת הכוס אין קפידא אלא בכוס המיוחד לו דבזה איכא קפידא, ובסעיף הבא סתר עצמו דאמר על הב""ח שאין דבריו מוכרחים וביאר המחצית השקל דהתם דמה דאוסר הוא חומרא ומה דמתיר הוא מדינא.<br>הרשב""א כתב להדיא דאסור ביין כיון שהוא דבר המרגיל לערוה ודייק הב""י דמשמע דמים מותר, הרב המגיד כתב דיין אסור ומים מותר והסתפק הב""י אי לדיק דוקא מים מותר או דוקא יין אסור והכריע שמסתבר שאמר כמו הרשב""א.<br>לא הזכיר שמותר ע""י שינוי וביאר הב""י טעמו דסבר דלא מהני שינוי אלא לאדם גדול שהיו נזהרים וחרדים לדבר ה' ביותר ולא יבאו לחטוא אבל שאר אדם לא.<br>מותר, דאין בזה קרוב הדעת.<br>מותר דכ""ש הוא מהצעת המיטה דיש בזה חיבה טובא ואפ""ה מותר שלא בפניו, ועוד לא גרע מפניו בשינוי.<br>פסקו שאסור לעשות מזיגה והושטה ומשמע רק שניהם אסור אבל אחד מותר, ומהני שינוי כגון ע""י יד שמאל או שתניח על כרים וכסתות, המחבר אמר דאסור להיח לפניו על השולחן והרמ""א אמר דמה דאסור הוא באופן שאף מוזג בפניו"	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף י האם יש עדיפות שהאשה לא תעשה לבעלה מלאכות בימי נידותה (של""ה מובא בפת""ש)"	כן דהמחמיר שומר מצרות נפשו.	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף י""א האם מותר לאשה לפרוס סדינין ומכסה, וכרים וכסתות, על מיטתו של הבעל, ומדוע.<br>ומה הדין שלא בפניו, ומדוע.<br>ומה הדין שהבעל יפרוס לאשה (חכמת אדם, ותימה הוא שלא הובא דבר זה במפרשי השו""ע)"	"סדינין ומכסה, אסור, מפני שהוא דרך חיבה.&nbsp; כרים וכסתות, מותר מפני שיש בו טורח ואינו דרך חיבה.<br>מותר, וביאר הב""י דכל שלא בפניו אין בכך הרגל דבר.<br>חכמת אדם אמר דאסור."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סעיף ז' האם מותר לאשה לשכב על סדין ששכב בו איש אחר.<br>ומה הדין כשהיא נדה לשכב על סדיני בעלה.<br>ומה הסברא לחלק.	אסור<br>מותר<br>כיון דאין כאן ביאת איסור דהלא בן סירא כשר היה (אמו התעברה באמבטי) ובאיש אחר אסורה משום הבחנה גזרה שמא ישא אחותו מאביו.	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף י""ב האם מותר לאשה נדה ליצוק מים על בעלה והוא ירחץ עצמו, הקשה הט""ז למה הוא אסור משום רחיצה תיפוק ליה שנוגעת בו ע""י המים הנוזלים מידה לידו, באר מה ביאר הט""ז (רמז מגע ע""י דבר אחר שהיא נוגעת בכלי והכלי במים והמים בידו)<br>האם מותר לאשה להכין לבעלה כלי עם מים פרט, ש""ך בשם ר' יונה, וט""ז, ודיק הט""ז מלשון הגמ' כדבריו (רמז כתוב הרחצת פניו ידיו ורגליו אסור וגבי מקום שאסור להכין לפניו כתוב מזיגת הכוס אסור)<br>מה הדין במים צוננים (מחבר)&nbsp;<br>אם הוא רוחץ מכלי שיש בו נקב למטה, האם מותר לאשה בשעת רחיצתו ליצוק מים לכלי (ט""ז)"	"לא, כיון דהוא דרך חיבה, ביאר דזהו מגע ע""י דבר אחר דהיא נוגעת בכלי והכלי במים והמים בו ומותר משום נגיעה ורק משום רחיצה שמביאה לידי חיבה אסור.<br>ש""ך בשם ר' יונה אמר דאסור מפני שהוא דרך חיבה, הט""ז אמר דמתר.<br>אסור<br>אסור."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף י""ג האם לבעל מותר למזוג כוס לאשתו נדה (וכמו מה האיסור שלו) ומדוע&nbsp;<br>האם מותר לבעל לשגר כוס לאשתו נדה (בין כוס של ברכה בין של חולין) ומה המקור לדין זה (רמז כתוב במשנה המשגר כוס של ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייב מיתה מפני שדעתו רבה עליה ד""א מפני שיצא דיבה עליה)<br>מה הדין אי שתה מישהו בינהם"	לא, כמו שאסורה למזוג לו כך הוא אסור למזוג לה, דאיכא למחש להרגל דבר.<br>לא, ונדה לבעלה דומה לאדם אחר.<br>מותר לאשה לשתות	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף י""ד הרחקות שמובא בסימן זה האם צריך להרחיק אף בבעלת הכתם<br>האם צריך להרחיק בימי ליבונה, פרט מחבר, וי""א שהביא הרמ""א ואמר דכך נוהגים, ודעת הרמ""א והב""ח.<br>ביום השבעי בזמן שיכולה לטבול האם מותר לאכול מקערה אחת, ומדוע (ט""ז בשם הב""ח, הביא הש""ך דרכי משה בשם מרדכה בשם ראבי""ה והביא אף ראב""ן)<br>האם מותר לאכו עם אשה נדה בשביל שלא ירגשו בני הבית ומה עשו ע""ז בקהילות (רמז חרם)"	"כן<br>מחבר צריך להרחיק אף בימי ליבון, י""א שהביא הרמ""א דלא צריך להרחיק בימי ליבון ואמר דכך המנהג, ואמר הרמ""א שיש להחמיר, ואמר הב""ח דאין להם על מה שיסמכו וראוי לדרוש ברבים לאסור.<br>ט""ז אסור והביא סברא דיותר יש להחמירר בימי ליבון דאם נתיר לו באיזה קולא יותר יש חשש שיבאו לידי הרגל דבר מאחר שרואה שהיא אינה טמאה כ""כ (תורת הבית הארוך בשם הראב""ד) והביא הש""ך ראביה וראב""ן דמותר כדי שתתרצה לטבול.<br>אסור ועוברים על דברי חכמים ונקבצו כל הקהילות ועשו ע""ז חרם"	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ט""ו ט""ז אם הוא חולה ואשתו נדה, ואין לו מי שישמשנו זולתה, האם מותרת לשמשו בהרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת המיטה, ר' ירוחם בשם הגאונים וכן נראה שלמד הטור, מחבר וכן נראה בגרסה שהיה לו ברא""ש. <br>( באר מדוע לפי גרסת הב""י יכולה לשמש באותם מלאכות ולפי הגרסה של הטור אינה יכולה לשמש באותם מלאכות)<br>לגרסת הטור הקשה הב""י מדוע כתב מותרת לשמשו, באר קושיא זו ובאר מה ביאר הב""י (רמז שמא יש לומר, להושיט)<br>האם מותר לאשה למזוג לבעלה את הכוס, ב""י הנ""ל ,וש""ך, ולשיטת הש""ך בדברים שהחמיר במזיגת הכוס האם בהנ""ל אף צריך להחמיר&nbsp;<br>כתב מהר""י איסלרן בתרומת הדשן, אשה חולה אסור לבעלה ליגע בה, וביורה דעה כתב דהאשר""י התיר לאשה שלמש את בעלה חולה, וביאר הב""י ב' ביאורים דב' הפסקים יסתדרו&nbsp; באר מה הם (רמז או דלא אירי בתשמשים שנוגע בו, או דיש לחלק דיש לחוש שמא יתגבר עליו יצרו ויפיסנה)<br>מה פסק המחבר אשה נדה החולה, האם מותר לבעלה לשמשה כגון להקימה ולהשכיבה ולסמכה, הביא הרמ""א י""א ופרט כמו מי פסק (רמז אמר אם צריכה הרבה לכך)<br>הקשה הרדב""ז אפ' דבכל דבכל אביזרא דגלוי עריות אמרינן דימות ואל יעבור מההיא עובדא דהעלה לבו טינא, באר מה ביאר הרדב""ז (רמז התם החולי בא מחמת העבירה)<br>לרמ""א שהותר האם הוא אף בחולה שאין בו סכנה.<br>האם יכול לרחוץ פניה ידיה ורגליה, מה הדין אי מסוכנת אצל רחיצה, (רמז, ישליך מים) ומה הדין אי א""א בלי רחיצה ממש&nbsp; (כל הנ""ל הוא רדב""ז מבוא בפת""ש)"	"ר' ירוחם בשם הגאונים אמר דיש איסור בהרחצת פניו והצעת המיטה אבל שאר מלאכות מותרת לעשות לו, וכן נראה שלמד הטור כיון שכתב רק שתזהר ביותר מהרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת המיטה, והיה לו לכתוב כמו שכתב הרא""ש רק שתזהר ביותר שתוכל ומזה שלא כתב שתוכל נראה דסבר דאסור לה לשמש בזה כלל, אבל המחבר כתב ותוכל וכן הרא""ש כתב ומזה נראה דסברו דמותרת לשמשו בזה.<br>הקשה הב""י דהלשון מותרת לשמשו משמע שהוא הרבה מלאכות ולדברי הטור היא מותרת רק במזיגת הכוס דבשאר מלאכות מימלא מותרת, וביאר שמא יש לומר דמותר לאשה להושיט לבעלה כל דבר.<br>בב""י מובאר דמותר, ובש""ך כתוב דאסור כיון דאיכא שינוי טובא לעשות ויכולה לעשות בשינוי. לא.<br>ביאר דמה דהתיר לאשה לשמש את הבעל הוא בתשמישים שלא נוגעת בו, או ביאר דיש לחלק באופן שהאיש חולה שמותר לאשה לשמשו כיון שתשש כוחו , אבל אי האשה חולה יש לחוש שמאיתגבר עליו יצרו ויפיסנה.<br>פסק המחבר דאסור לאיש לשמש את האשה, והביא הרמ""א י""א דאם אין לה מי שישמשנה מותר בכל, ואמר דהכי נהוג אם צריכה הרבה לכך.<br>ביאר דהתם החולי בא מחמת העברה אבל הכא החולי הוא לא מחמת העברה.<br>כן.<br>לא, ישליך מים, מותר לרחוץ."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף י""ז אשה נדה החולה, ואין בדבר משום פקוח נפש ואין שם רופא אחר, האם מותר לבעלה הרופא למשש לה הדופק, ואפ' באופן דליכא רופא זולתו. (תרומת הדשן רמב""ן מחבר רמ""א ש""ך)<br>יש להקשות בדברי הרמ""א סתירה באר מה היא (רמז בסעיף הקודם גבי היא חולה והוא בריא)<br>האם לרופא מותר למשש הדופק לאשת איש או עובדת כוכבים, באופן שיש רופאים אחרים עובדי כוכבים (ב""י בדעת הרמב""ם, ש""ך בדעת הרמב""ם)<br>אשה נדה החולה ויש בדבר משום פיקוח נפש, האם מותר לבעלה הרופא למשש לה הדופק, פרט ב""י ברמב""ן (רמז, נגיעת נדה אסורה מדרבנן) ב""י ברמב""ם וכן פסק המחבר (רמז, הרמב""ם סבר דנגיעת נדה אסור מדאוריתא) ש""ך ברמב""ם (רמז דרך תאוה וחיבת ביאה)&nbsp; וכן פסק הרמ""א (ואמר הש""ך שכן נראה שהוא דעת הרמ""א)"	"אסור.<br>דבסעיף הקודם כתב שאם האשה חולה מותר לבעל לשמש אותה בתשמשים שנוגע בה אם צריכה הרבה לכך, וא""כ שיהיה מותר לו לשמש מדין זה.<br>ב""י ברמב""ן איסור נגיעה בנדה הוא מדרבנן, ומשום פיקוח נפש מותר, ב""י ברמב""ם איסור נגיעה בנדה הוא דאוריתא ואפ' שיש פיקוח נפש אסור משום דהוה אביזרא דגלוי עריות., וכן פסק במחבר דאסור. ש""ך ברמב""ם מותר דמה דאסור הוא כשעושה כן דרך תאוה וחיבת ביאה משא""כ הכא. והרמ""א כתב דמותר למשש לה הדופק אי אין רופא אחר וצריכה אליו ויש סכנה בחליה."	סימן קצה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סעיף ג' איסור אכילה של נדה ובעלה נאמר בקערה אחת או אפ' בב' קערות, פרט טור וכן כתב הרמב""ם, ראב""ד רמב""ן רשב""א ר""ן סמ""ג וספר התרומה וכן פסק המחבר."	"הטור כתב האיסור בקערה אחת, הרמב""ם כתב האיסור דוקא בקערה אחת והראב""ד כתב ואנו נוהגין דאפ' על שולחן אחד אסור, וכתב הרב המגיד שכן דעת הרמב""ן והרשב""א, וכן כתב הר""ן וכתב הגאות מימוני שכן דעת הסמ""ג וספר התרומה.<br>ופסק המחבר דאסור אפ' בב' קערות על שולחן אחד"	סימן קצה		
